א
מישהו החליט לסמן עצים בכחול
ואבנים באדום.
כזו ההתחלה השמורה בזכרוני:
משוחה בצבעים עזים,
חסרת התחשבות בטבע
ב
לפני כן נשתלו השדרות הארוכות
דווקא אצל הים. הן כוסו
בתכריכי מלח אפורים,
רוח מערב
פרעה-פשעה
בצמרות -
מה רחוקות עכשיו קליפות התפוזים,
מה רחוקות קריאות הנערים
העומסים תיבות בנמל
ג
ניחוח הזכרון הראשון הומר
בידיים כבדות
שלובות על חזה, בידיים קפוצות
נשענות על הכותל,
(אבנים אדומות טמונות בכיסים)
ד
ובאופק הרי תחזית:
בראש כל גבעה בית ותחת כל עץ,
רענן
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.