רוצה אותה, כל חיי הם מרדף אחריה.
יש רגעים בהם חשבתי שהיא שלי, שסוף סוף השגתי אותה, מעכשיו הכל
יהיה בסדר.
היא התיישבה ונשארה איתי זמן כה רב, אבל אז הגיע השלב שהייתי
צריכה לאחוז בה חזק חזק, לא לוותר, לא לתת לה לברוח.
בסוף היא תמיד מצליחה לחמוק מבין אצבעותי.

שונאת אותה, כל חיי הם סבל בגללה.
היא פוגעת בי שוב ושוב, וכל פעם אני חוזרת ומחפשת אחריה, לא
עוצרת עד שהיא שלי, ושוב היא פוגעת בי, מכה בי בכל הכוח, ואז
משאירה אותי שבורה ופגועה.

שבויה בקסמה, כל חיי הם הרהורים עליה.
רק המחשבה עליה גורמת לי אושר. הזכרונות ממנה, החוויות, הרגשות
שהיא גרמה לי להרגיש, הפרפרים בבטן בכל פעם שהיא היתה איתי,
המסתוריות סביבה. היא גורמת לי לשכרון חושים, סערת רגשות, היא
דבר שמילים פשוטות לא יוכלו לתאר.

מפחדת ממנה, כל חיי מעורפלים בגללה.
היא מתמרנת, מבלבלת, דו פרצופית, היא תגרום לך לרצות אותה עד
כאב, תיתן לך לחיות באשליה שהיא שלך, ותברח ממך כל עוד נפשה
בה, תשאיר אותך מאחור בחוסר כל.

לא יכולה בלעדיה, היא מהות חיי.
היא נותנת לי תקווה, היא נותנת לי משמעות, היא נותנת לי
להרגיש.
היא חוזרת תמיד, גם אם חשבתי שהיא עזבה לעד ואיני מעוניינת בה
עוד.
כל כך טהורה, אי אפשר לסרב לה.
היא איתי, תמיד, עד יום מותי.

אהבה.
היא נצחית.
היא רודפת.
היא הדבר האחרון שנותר לי בעולם.