גיל וינשטיין / תמיד שנאתי פאזלים |
תמיד שנאתי פאזלים
עם יותר מדי חלקים שחורים
כי תמיד הם היו עבורי
בלתי פתירים
יותר מאוחר
במו-ידיי
ניסיתי להרכיב
והתפזרו חלקיי
כמו פאזל אחד
גדול ושחור
קשה לדעת מאיפה להתחיל
והיכן לגמור
והיום משגיליתי את אותה חתיכה
חסרה
הכל התלכד לכדי תמונה ברורה
ובהירה
אותו חלק חסר אחד ויחיד-
גיליתי שצבעו לעולם אינו מחליד.
מתוך הסדרה "השלמה עצמית", קיץ 2004
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|