ענבל פישר / השקט שלפני |
אך הנה שוב היא מתקרבת.
סערה. סופה במלוא העוצמה.
חוטפת, חובטת, מעיפה לכל הכיוונים,
טורקת דלתות החדרים, צורחת, מנפצת, שוברת,
לרסיסים הכל מרסקת, מסחררת ולא פוסקת.
בפנים הכל מערערת.
ואני מבחוץ, מקשיבה ללב, שעוד רגע, מעצמו מחליט להתאבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|