"היחסים עם חבר שלי הם כבר לא כמו שהיו."
"אז למה את עדיין איתו?"
"זה יעבור, עוד מעט זה יגמר, ואז הכל יחזור להיות טוב כשהיה."
"את אוהבת אותו?"
"אני לא יודעת."
שתיקה.
"אני עייף, אני לא מחזיק מעמד... אני מצטער."
"לא... אל תישן."
"אני לא ישן."
הנחתי את הראש על השולחן, היא ליטפה אותי, ושתקה.
"צריך להעיר אותך, מה מעורר אותך?"
את יודעת מה יעיר אותי... תנשקיני, לא אשן יומיים.
"ים."
"אי אפשר ללכת עכשיו לים, המפקד שלי יהרוג אותי."
"אז מסיבה פרועה."
"נראה לך שאני אעשה מסיבה כאן במשרד? ממש לא."
"מה מעורר אותך?"
"קפה, מוסיקה טובה, סקס פרוע, אני פשוט אשפוך עליך קנקן של מים
קרים."
"קפה? לא יעזור לי עכשיו. יש פה מוסיקה, אבל היא לא כזאת טובה.
ומאיפה תביאי עכשיו קנקן של מים קרים?"
אני רוצה סקס!
סקס סקס סקס!!!
השארתי את ההבעה העייפה והאדישה על הפנים שלי.
היא לא צריכה לדעת שאני בכלל חושב על זה עכשיו.
אם לא היה לה חבר, זה היה סיפור אחר לגמרי.
לא... היא אשת איש, אסור לגעת, אסור להכנס.
"מה אתה חושב על סקס בצבא?"
טוב, יש רמז גדול מזה?
"תלוי עם מי ומתי... בגדול, אני בעד."
מה אני עושה?
"אצל חבר שלי בבסיס יש חדר לא נעול, ויש שם מיטת קומתיים. פעם
היינו שם והסמל שלו תפס אותנו."
"לא נעים..."
אפשר לנעול כאן, נכון?
מפה לשם התחלנו לדבר על כל הפעמים שאני והיא שכבנו עם
החבר/אקסית שלנו בצבא.

היא התיישבה על הכסא, מפנה לי את הגב, הראש שלי נשען על ראשה
שלה, ליטפתי לה את הגב, ואת היד והעורף, ואת הראש.
"אתה נהנה מהשתיקה הזאת?"
אני רואה שמשהו מטריד אותה.
"כן, ואת?"
"זה לא כזה נורא, זה מרדים אותי."
היא באמת נרדמה.
ליטפתי לה את הירכיים והבטן והחזה.
כשהיא התעוררה, כבר היה מאוחר, שנינו רצינו לחזור הביתה.
היא סגרה את המשרד, הסתכלתי בעיניה ורק אמרתי "שלום".
"להתראות."

המשך יבוא...