חמישה מרגלים עומדים וצופים בי
אני בוהה בנוף מסביב
"שקט" הם צועקים אחד לשני
"שקט" אני לוחש לעצמי
ידי מושטת לעבר ההר
אולי אוכל להגיע לפסגתו
"לא!" צועק לי מרגל אשר קרא את ספרי
"שקט!" משקיטים אותו חבריו
אני מפנה מבטי אל עבר כישלוני
"באמת זה אני?" תוהה סיבלי
אני יורד מהעמק לעבר השאול
האם משם אפשר לרדת?
מרגלים סביבי בכל אשר אפנה
רובם חברי לשעבר
כולם תפסו אותי כשתפסתי אותם במפלתם
כך סיפרו לי עיניי
עוף דורס היא מילתי
דורסת היא את גבי, ביתי, הצלתי ושמחתי.