כמו שברים של זכוכית,
פזורים רגשותיי
כמו עלים בסתיו,
עפו מבין ידיי
וכדי לאסוף את השברים
צריך מטאטא ויאה
או אולי אותךביקשתי
אך אותך לא רואה, לא מוצא
אין לי סבלנות, כי הרוח חזקה
את לבי היא העיפה
והמרחק רק גדל, למרות המרדף
ואני מתעייף, מתייאש מהמאמץ
אולי אנוח, אסדיר ת'נשימה
למרות שיודע, שאפסיד את הנשמה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.