אמרת שאת רוצה הפסקה.
שליבך קצת התרחק,
שזו לא אותה אהבה.
פתחת את המנעול אשר נעל את לבבותינו יחדיו,
השארת את ליבי לבד רועד ומפוחד.
פתאום עטף אותי מסך שחור.
הכל ריקני, אין שום ניצוץ של אור.
את היית לי ירח, את היית לי פנס הדרך.
עכשיו הכל חשוך וחסר כל ערך.
כמו רוח מהלכת חסרת כל תוכן.
מעביר עוד דקה בחיים, רוצה שזה יגמר.
רוצה שתחזרי, רוצה שתחבקי,
רוצה שאותי שוב תאהבי.
נשמתי תלויה על מסמר של תקווה,
מסמר קטן, העשוי כולו מהמחשבה:
שזה לא הסוף, שזאת באמת רק הפסקה.
שאלי תחזרי
ונהיה כמו פעם,
אגדה של אהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.