[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








והדלתות נפתחות. היא מרחפת אל עבר מושב פנוי.
לידה יושבים איש זקן עם כובע ברט ועכברוש ענק עם מוהיקן.
העכברוש כותב את שמו עם טוש על המושב. קוראים לו ג'יימס. הזקן
נוזף בו במבטא רוסי ומתחיל להרצות להם על הנוער של היום ועל
איך העולם התדרדר ושברוסיה זה לא היה קורה בגלל ששם כולם
מחונכים ומנגנים בכינורות ופסנתרים. ואז הוא מתחיל לבכות בגלל
הגעגועים.
העכברוש מניח את ידו סביב כתפיו של הזקן ומנסה לנחם אותו.

הפלאפון שלה מצלצל. יש לה צלצול של המנגינה של "סקס והעיר
הגדולה" כי היא תמיד רצתה לחיות בניו יורק. היא מביטה בצג
השיחה המזוהה ומחליטה לא לענות.
הפלאפון ממשיך לצלצל ולא מפסיק, הוא נהיה מהיר יותר ויותר עד
שבסוף הוא פשוט נהיה קו ארוך ומתמשך.
הכרטיסן עובר ליד המושב שלהם. הוא שולף את המכשיר מהתיק שלה,
ולפני שהיא מספיקה להגיד משהו, הוא משליך אותו מהחלון.
העכברוש מחייך לעצמו.

הרכבת עוצרת בחריקת בלמים ארוכה. הזקן קם כדי לרדת, והעכברוש
ממהר לרדת אחריו. מי יודע, אולי יתפתח ביניהם משהו.
היא נשארת לשבת. עכשיו אף אחד כבר לא יתקשר אליה.
כרטיסן ארור.
בפעם הבאה שהם יעברו במנהרה חשוכה היא כבר תטפל בו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שיואו, זה רק
אני או שלארה
קרופט היא כאילו
מה-זה פ33ה?




כתבת ראש1
שהתמכרה לטומב
ריידר


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/8/04 1:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תותי סעדון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה