פעם שרתי ללוס-אנג'לס
והיום לירושלים
וזה די ציני לומר
שבשתיהן יש מלאכים,
אך בנתיבי העולים-לרגל
לשתיהן עטרות-זהב:
אחת עונדת נרות שמן
בשנייה כוכבים דועכים.
בשתיהן אוהבים עד מוות
כשהלילה שבעצם בהיר
משתקף בדמעות ובפשע
או במקוואות הפתוחים.
פעם שרתי ללוס אנג'לס
והיום לירושלים
ועל הקו זכרונותיי
כמו כבלים שלוחים
אבל קולי נחתך פתאום
מול התהום שביניהן
ובראותי מרחפים בה
בני-אדם, לא מלאכים.
כבל טלפון טרנסאטלנטי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.