אפרים ילד ביישן, יפה תואר ובולט בחברה
הבנות תמיד רצו את קירבתו
רק שפחדו שהן לא מספיק טובות עבורו
וכך נוצר המצב
שאפרים נורא רצה חברה
אבל זה ממש לא יצא
ובאין ברירה נאלץ את סיפוקו
לקבל במו ידיו.
בבית הספר היה יוצא לשירותים
פעמיים ביום כדי לגמור.

יום אחד בעודו עושה את "צרכיו" בשירותים
נכנסה המנהלת לבדוק מי מהכיתה הבריז
ואת אפרים תפסה בלי המכנסיים.
מיד "לחדר המנהלת אפרים" צעקה, לחשה.
אפרים הפעם עם המכנסיים
לחדר המנהלת חיש מהר דהר.

המנהלת זמן מיותר לא איבדה
ולאפרים אמרה שלעשות ביד זה לא בריא
ואפרים הביישן לענות לא ידע
הפחד שיתק אותו והביישנות הרגה אותו
אבל כשראה את מבטה של המנהלת
הבין שפטור בלא כלום ממנה לא יצא
אמר לה שמעתה מעשה כזה לא יעשה
והמנהלת בטוב ליבה את ראשו ליטפה
ולו מיד סלחה.
ומהראש ידה ירדה, ירדה, ירדה וירדה
עד שאת מכנסיו מצאה
שם הרגישה את קושי התבטאויותיו
וליטפה גם את מבושיו
כאן אפרים כבר לא הבין
אם לו אסור בזין שלו אז לה מותר?
אבל היא לא הבחינה בהתנגדותו
ואספה אותו אל פיה
ואז חשב המסכן,
אם הוא היה יכול לעשות כך לעצמו
את בעיותיו זה היה פותר
אך עם פיו לא ניתן לרדת כה עמוק
והמנהלת גם בעיה זו פתרה לו
הרימה את שמלתה, וקירבה את פיו לשפתיה שלה
לא, לא אלו שבראש אלו שקצת נמוך יותר
כאן כבר הטעם היה הרבה יותר מרנין
וגם העונג שחש אפרים במכנסיים, היה כפליים
מהר מאוד מצא אפרים שאיבד את המכנסיים,
גם את התחתונים, והחולצה וכל מה שהיה.
והמנהלת, מבגדיה חיש קל נפתרה
ואת אפרים זיינה, זיינה וזיינה
עד כלות הנשימה.