אז עכשיו יש לי עניין חדש בחיים. בחורה. לא, אני לא מכיר אותה.
זאת אומרת מכיר אותה, קצת, אבל לא אישית.
לא, היא לא מכירה אותי.
מאוהב? לא יודע, אבל סקרן. היא מצאה חן בעיני, ממש ובאמת.
היא בלונדינית וזה מוזר, לא בגללה. בגללי.
אני לא אוהב בלונדיניות.
בדרך כלל.
הפוני שלה צבוע בצבע ורוד דהוי-בהיר. קשה לי להסביר, אבל זה
מוסיף לה קסם.
ילדותיות חשבתם שאני אגיד? אז לא, קסם. התכוונתי לזה במלוא
מובן המילה.
אני תוהה לשם מה רצה האל שאפגוש אותה (אני אדם מאמין, קורה).
כלומר, לא באמת פגשתי אותה ומה עליי לעשות עכשיו? לשלוח לה
הודעה שאני אוהב אותה? ועוד דרך האינטרנט על סמך תמונה? היא
בטוח תחשוב שאני איזה סוטה בן 40 פלוס שנמשך לילדות. בחורות
צעירות, בעצם, כי אמרתי כבר שהיא לא ילדה.
אז מה? היא עשתה צבא? שואל אותי קול שנשמע די הגיוני במחשבה
ראשונה. מה זה משנה בכלל? אני עונה, לעצמי.
"זה חשוב בימינו"
"עזוב אותך משטויות"
(דוחף מאדויין למערכת)
מעניין מה היא עושה עכשיו, אני חושב לעצמי, אבל בעצם מעדיף
לדעת עליה הכל. על החיים שלה, מה היא אוהבת, מי החברים והסביבה
שלה, מה עושה לה טוב ומה לא, מה היא אוהבת לאכול, לשתות, לעשן.
אם בכלל. מי היא?
ואולי אחרי כל זה אני גם אבין למה היא כל כך מעניינת אותי. כל
בנאדם ממוצע ברחוב בטח ראה יפות ממנה, או בולטות יותר. אז למה
היא?
בינתיים, אני לא יודע לענות.

(סליפנוט)
אובססיות זה לא טוב לבריאות, אני כבר יודע. כבר עברתי את כל
זה. הצד ההגיוני שלי איכשהו תמיד נדפק ברגע שבו הוא אמור
לעבור. מרפי כנראה פגש אותי באיזה גלגול קודם, אם נאמין בזה
לרגע, והחליט לכתוב עליי את החוק המפורסם שלו. הפגישה הזאת בטח
קרתה לנו בסמטה חשוכה, כי אולי באור הוא היה מבין שעדיף לוותר
על כל העניין.
מרפי קראו לו בכלל? אולי זה קיצור של מורפיאוס והוא שינה בשביל
לתפוס בשוק? אתם יודעים, כמו מדונה. אה! שוב אני הולך למקומות
לא קשורים, וגם ככה אם זה היה מורפיאוס אז כבר עשו עליו סרט
אחד, מטריקס, או שהיו יותר?

(מיינדלס סלף אינדולג'נס. מה?! איך זה הגיע לפה? הם טובים, אבל
לפה? בטח הייתי שיכור כשהכנתי את האוסף הזה)
אז איפה היינו? אה כן, באובססיות. מודה ומתוודה, הן תמיד
תופסות אותי כשאני חלש. לוחשות לי שטויות לאוזן וכמעט תמיד אני
מקשיב.
וככה לאט זה מתפתח. פעם זאת ופעם העניין ההוא, תמיד משהו לא
הגיוני בעליל. ועכשיו המלאך הבלונדיני הזה בורוד. בלונדיני או
ורוד? גם אני כבר מבולבל. יפה, בעיקר יפה ומאוד מסקרן.
זאת...היא, נשאיר את זה ככה לבינתיים.

(טלפון)
טוב, צריך לזוז. החברים הגיעו ועכשיו צריך לעסוק בעניינים
אחרים שברומו של עולם, או לאן נלך. אני מניח שאני אמשיך לכתוב
לעצמי, אבל לא הלילה. צריך גם לפגוש אנשים אמיתיים לפעמים.
ואולי? לא משנה. לא כרגע.


(חלק ראשון מתוך שניים. מקוה שיהיה המשך)