אני רוצה לאמא אך את אינך רוצה
רוצה ליפול לבד, לבד מנדנדה
תבין אתה הוא פצע, פירצה לתוך עצמי
מושיט לך יד ואת אומרת:
זה בסדר לבד עצור פרצות דמי
קמה את מסדרת שמלתך, שומע לב שלך אומר לך:
יהיה בסדר את כבר לא ילדה
לא צריכה יד של אחרים
יד מושטת - פשע, לגעת - פרצים
לא ידעתי - בי נשבעתי, פעלתי מתמימות,
ושוב ידי מושטת - ככסיל חוזר על הטעות
את אומרת, זה בסדר, אוהבת - רק בלי הנגיעות,
ולא ידעתי את אני פירצה, כי פצע שראיתי,
יגליד רק בלי נגיעתי, זאת אף כסיל יודע,
אך מה בדבר גורל פירצה שלא נוגעת?
ובתום הגליד הפצע ראיתי הגדר,
ובה יש מתח וחשמל ואין פירצה יותר!
אין אף נדנדות
ואת יושבת בגנך מוגן, שוב אין איש נוגע בפירות,
מסתכלת שוב החוצה, אין הכסיל עומד שם,
נכנע לגשם הדמעות, כי למד סוף סוף הכסיל לחדול מנגיעות,
אך אין פירות המתוקים בלי מגע ידי זרים,
לבסוף פירות גנך ינשורו - מאכל לתולעים.