שמש בשמיים ואפור בעיניים,
אנחות גסיסה מעתיד דועך.
שלהבת חיי עומדת איתן אל מול הלא נודע,
מסרבת להכנע לרוחות השינוי.
נזילות של פחד וכאב,
מכשפות ושדונים לוחשים באישון ליל,
מגלים סודות של שקר וכזב,
של חיי.
נר בוער, נמס, נגמר אל מול מבטי השורף,
מנסה לענות על משאלות ליבי, בשלהבת של כן ולא.
ואני, נעלם תחת מעטה של עשן מהפנט,
עיוור, לא רואה,
ולא נראה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.