הוא עומד שם לבד,
בולט על הרקע.
לעתים כואב לו,
אבל הוא לא צועק.

עץ בודד בשדה
מוקף בקוצים,
באדמה חרוכה,
והעץ עומד שותק

נופלת מכה של גרזן,
ורק דמעה של שרף,
על לחיו הקשה.
ואין אנשים שראו.

נתלשים ענפיו,
כקבוצה או לחוד.
ערומים ודקים,
חסרי עלים שנשרו.

והעץ כבר בוכה,
אבל עומד ושותק.
לא מגיב, לא עונה,
מחכה לבד לעזרה.

ואני רק שואל:
מה כבר אפשר
לצפות לו מעץ,
כשהעץ הזה הוא אתה.