המציאות התנפחה לה
כמו מסך קולנוע ענק
בתוך הלילה הירושלמי
שרשם את הקיץ פשוט ומדוייק

ג'יפ של מגב עובר
בתוך מוסיקה של צועניים
יושבת בתוך גלויית ירושלים
ובסוף קוראת לזה החיים

בוסניה מתפרקת
אל תוך ירושלים
על מסך גדול
אולי זה רק אצלי בלב

והלילה צלול כמו
כנסיות מוארות או
תשוקתי אליך
כשאני סוגרת עלינו את הערב
לפני שאוכל להרגיש כאב

אני ויולי יושבות
עם שיער ארוך
בכסאות גבוהים
בסוף העולם
בתוך העמק הזה
שלפעמים נעלם

אל תוך מלחמה אחרת
מוצאות אותנו צוחקות
בכל מיני פינות של בדיחות

שתוכלי רק להבין
אם החלטת שאת
כבר לא בפנים.

9.7.04
עמק רפאים