כשאתה באוף ביט כל הראייה שלך משתנה.
יש לך פרספקטיבה אחרת על השיר. על הקצב.
כל המשמעות משתנה.
מה שפעם נראה היה ארבעה רבעים הופך פתאום לשלושה. מה שהיה פעם
דו ורה נשאר עדיין דו ורה, אבל הצבע שנוצר מהעירבוב שלהם
שונה.
באוף ביט אתה חובש משקפיים שונים.
באוף ביט אתה יכול לנסוע בקווי אוטובוס בינעירוניים עם "דן".
באוף ביט השקיעה לא בים.
באוף ביט הקצב תואם את פעימות הלב שלי כשאני חושב עלייך.
באוף ביט פתוחים לשינויים, למוזות, לאימפרוביזציה.
יש הרבה אנשים שלא רק שהם לא מרשים לעצמםלצאת לאוף ביט לפעמים,
אלא שרוב הזמן שלהם הביט שלהם ב-OFF. אז הנפש לא רוצה. לא
מתעניינת. לא פתוחה. כבויה.
אבו-יפט.