דינה צוקר / הצגה |
שיערה שזור לצמה,
היא כל כך יפה.
עומדת מול ראי,
מחייכת,
ודמעה על לחיה זולגת.
האם באה נוגעת בכתפה,
לוחשת לאוזנה:
"זה לא נורא,
הוא עמיד, יפה תואר
ובעל הליכות,
כל הנשים אותו רוצות."
אבל היא,
היא לא רצתה אותו,
היא רצתה את ההוא,
את האחר, את האחד.
עומדת מול ראי,
מחייכת ,
ודמעה על לחיה זולגת,
הכל הצגה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|