הפסקנו באמצע
לא ידענו איך להמשיך
הרגשנו, שהכל פשוט מחשיך
אז החזקנו ידיים
והבטנו לשמיים, הסתכלנו על כוכבים.
ניסינו למצוא שם למעלה סימן
לדעת איך ממשיכים מכאן.
אבל לא, הוא לא היה שם.
אז התחלנו להכחיש,
להכחיש את העבר, ההווה
ובטח גם נמשיך להכחיש בעתיד
כי זו הדרך היחידה, שאנו מכירים
דרך ההכחשה
רק איתה אפשר להמשיך לחיות בהצלחה!!!
פתאום זרחה השמש
אחרי שעות של הכחשות
ואז החלטנו לקבוע שעות להכחשות
בבוקר - בשעות האור
את הכל בבטן נשמור
אך בלילה ברגע, שיחשיך
נוציא את מה שבבטן מרעיש
אבל לא את הכל...
כדי שגם מחר נוכל להוציא ולסבול... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.