אל תרבו תדברו גבוה גבוה, יצא עתק מפיכם כי לא נתחנו עלילות.
אל תשבו וידכם דמים מלאו כי רצחתם ובזזתם.
ואני? הלבדי אשיב גבול אלמנה? ובעודי עולל אתקן לבבות יתומים?

כי אתם, השופכים דם נקי, ולו בעבור נעליים, ולא בנקיון מחשבה,
אתם תישאו על המחשבה ואתם תבכו על מותכם המוקדם ביום שמש אביב
נטול דאגה.
ואתם תשבו, תסבו לשולחן עגול ותמים, ללא מחשבות זדון או אהבה
פגומה ותחייכו, תשירו ותאהבו את אשר לא פיללתם, את לו התכחשתם
ולא ריציתם עוון בעדו.
את מחשבתכם הרעה תסובו על ראשכם, בשמי ובשם אבותי כי אמילכם.