New Stage - Go To Main Page


מלאכים באמריקה
מאת: טוני קושנר

הדמות: חנה היא אימו המורמונית של ג'ו. אחרי שבנה התקשר אליה
באמצע הלילה להגיד לה שהוא הומוסקסואל, היא מוכרת את ביתה
ובורחת לניו-יורק סיטי, והולכת לאיבוד. היא מדברת עם הומלסית
ברחובות


תסלחי לי? אמרתי תסלחי לי? את יכולה להגיד לי איפה אני? כאן זה
ברוקלין? את מכירה רחוב פיינאפל? (אננס) אולי יש איזשהו
אוטובוס או רכבת או...?
הלכתי לאיבוד, הרגע הגעתי מסולט לייק סיטי. לקחתי את האוטובוס,
שאמרו לי לקחת, וירדתי - טוב, זאת היתה התחנה הסופית, אז הייתי
חייבת לרדת, ושאלתי את הנהג אם זאת ברוקלין והוא הנהן "כן".
אבל הוא היה מאחת מאותן מדינות זרות, שחושבים בהן שזה מנומס
לנענע את הראש לכל דבר, גם אם זה אומר, שאתה מנענע את הראש
למשהו שאתה לא מבין בכלל, ולמען האמת אני לא חושבת שהוא ידע
בכלל אנגלית, מה שאני חושבת עושה אותו לא כשיר לעבודה בתחבורה
ציבורית. הציבור רובו דובר אנגלית. את מדברת אנגלית?
בני היה אמור לפגוש אותי בשדה התעופה. הוא לא הגיע ואני לא
מחכה יותר משלוש שעות ושלושת רבעי השעה לאף אחד. הייתי צריכה
להיות סבלנית, אני מניחה... כאן זה ברוקלין?
הברונקס?! נו, איך בשם אלוהים שבשמיים הגעתי לברונקס? הרי נהג
האוטובוס אמר...? האם את יכולה להגיד לי היכן אני...? אני לא
מבינה מה את...
תשתקי. בבקשה. עכשיו אני רוצה שתפסיקי לקשקש לדקה, תאספי את
עצמך ותגידי לי איך להגיע לברוקלין. כי את יודעת! ואת הולכת
להגיד לי!
כי אין אף אחד אחר בסביבה ואני רטובה וקר לי ואני מאוד כועסת!
אז אני מצטערת, שאת פסיכוטית, אבל פשוט תעשי מאמץ! קחי נשימה
עמוקה! תעשי את זה! (שואפת עם האישה המשוגעת). זה טוב. עכשיו
תנשפי (נושפת עם האישה המטורפת). יופי. עכשיו. איך אני מגיעה
לברוקלין?





סצנה: מעט מאוחר יותר. חנה סוף סוף הגיעה ליעדה, רק כדי
לגלות שבנה איננו ואישתו נאסרה. היא מדברת בטלפון עם קול בלתי
נשמע.

בית פיט. לא. הוא איננו. לא, אין לי מושג איפה הוא. אין לי
מושג. אין לא מושג. אין מושג. לא. לא. זאת אימא שלו.
אלוהים אדירים! האם היא...? אתה... חכה, אדוני השוטר, אני
לא... אתה מצאת אותי ב... פארק פרוספקט? אני לא... היא מה? עץ
אשוח? למה לכל הרוחות, שהיא תנסר עם השיניים שלה...?
(מעבר) ובכן, לך אין שום זכות לצחוק על זה, אז אתה יכול להפסיק
ברגע זה, זה מכוער.
אני לא יודעת איפה זה נמצא, הרגע הגעתי מסולט לייק סיטי ובקושי
מצאתי את ברוקלין. אני אקח... מונית. ובכן, כמובן. מייד עכשיו!
לא. לא בית חולים. אנחנו לא זקוקים לזה. היא לא מטורפת, היא
פשוט... מוזרה. תגיד לה להתנהג כמו שצריך. תגיד לה... תגיד לה
שאימא פיט בדרך. (מנתקת את הטלפון)



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 11/8/04 8:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיקאל אמיר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה