יעל נווה / משעולים |
גער אין סוף.
הרוח סערה,
פשטה הנוף.
ובמשעולים הנפערים
שביקשוה אליהם,
פתחו שבילים
מוכי צללים.
חשכו עיניה מלדעת
את טון המצפנות
עת שעליה המהוססים
שינו פניהם,
פרצו תחומות.
ובמבט שדממתו נצחית
התמזגו דמויות,
ומתוך כפל המראות
בררה אחד יחיד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|