[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אחרי הגשם
/
שלמה הספר

"באיזו מחלקה נספר אותך היום?" ככה תמיד שלמה הספר שואל אותי
כשאני מגיע.
"סלומון," אני עונה "תהיה כמו מנתח מוח, תכנס ותצא בזהירות,
אבל מהר. קח את המכונה תעביר לי על הראש, אחרי זה צקצק לי עם
המספריים, בלי להוריד לי אוזן."
התשובה תמיד מרגיזה אותו כי אין בה כבוד למקצוע שלו. היה שלוש
שנים שוליה. "אתה יודע מה זה לטאטא ריצפה שלוש שנים?" הוא פעם
שאל אותי. "לא." לא ידעתי. "ככה למדתי," הוא ענה. "אחרי זה
התחלתי לספר ילדים."
לי אישית אין סבלנות לכל ההופעה, מספריים, מסרק, תער. "קח
מכונה," אמרתי, "במילא ייצא אותו דבר." מייד חטפתי מכה על
הראש. "עכשיו תשתוק," הוא צועק, "תן להרגע."

בדיוק נכנס למספרה אדם מבוגר, פנסיונר נראה לי. "יש לך רשיון
למשאית שמונים טון?" שלמה שואל אותו. "מה קרה?" הפנסיונר שואל
חזרה. "הייתי מבקש ממך טובה," שלמה עונה בחיוך, "תעלה על אישתי
עם המשאית." הפנסיונר צוחק, לך תבין אנשים.
אני מתערב בחוסר-נימוס ואומר: "סלומון, לא עכשיו. בוא, תתחיל
לספר אותי." לא נעים לי לשמוע את הסיפור על היחסים עם אישתו.
הם רבים כמו חתול ועכבר כבר שנים, כמו שני ילדים, אף אחד לא
מוכן לוותר.
"The best haircut in your life" הוא אומר לי. יודע שפות
הממזר, אולי שמונה או תשע.

"איך היה פה פעם, סלומון?" אני שואל.
"היה, היה בדואים, ברחו כולם," הוא עונה בחוסר חשק, הוא אהב את
התקופה ולא בא לו להזכר.
"אבל סלומון," אני לא מרפה, "תגיד לי, איך קניתם את האדמה?"
"היינו זורקים אבן כדי לקבוע את הגבול לשטח שקנינו מראש-השבט,
אבו קישק. אחרי פעם למדנו את הטריק והיינו מביאים את זריצקי,
ההוא עם היד של שמשון, היה זורק אולי שמונים מטר," שלמה עונה
ולא פוסק ממלאכת התספורת, וזה סימן שהוא במצב רוח רע. לא כדאי
להטרידו היום.  
פתאום הוא מתרגז: "מה יש לך מסיפורים של פעם?" היד שלו, זו
האוחזת במספריים, נעה ליד אוזני ואני מתאמץ לא לצעוק. "סלומון,
אתה זוכר את השגריר?" אני מסיט אותו לנושא אהוב עליו. "בטח
זוכר," הוא עונה לי בחיוך שובה לב. "לא עזב אותי רגע, הייתי
צריך לסגור את המספרה לשבועיים."
שלמה היה גם מדריך תיירים, "הכי טוב במזרח התיכון." השגריר
האפריקאי דיבר צרפתית ושלמה קיבל ממנו הזמנה לחזור איתו
לאפריקה ולחיות לצידו עד סוף ימיו. שלמה תמיד חותם את הסיפור
במילים: "אבל אני, אני לא עוזב את המספרה."
"איך למדת צרפתית?" שאלתי אותו בהתחלה, כשרק הכרתי אותו.
"מתקליטים," הוא עונה. "קניתי פטיפון ותקליטים. שומע מה אומרים
וחוזר אחריהם. אחרי זה התאמנתי על אנשים וקראתי ספרים." הוא
זרק כמה משפטים לבלבל אותי. צרפתית מושלמת.

"אני רוצה ללמוד על מחשב," הוא אמר. "תלמד אותי."
"מתי, שלמה?" אני שואל בחזרה. "אתה כל הזמן במספרה."
"בשבת," הוא אומר. "אז אני בא אליך ואתה מסביר לי הכל, גם עם
העכבר."
"בסדר," עניתי לו. "רק ספר אותי קצר יותר."
"לא!" עונה שלמה. "ככה לא תהיה יפה."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שערות על הגב
עוד יחזרו
לאופנה




צ'ארלי
אמסלמוויץ' נביא
בעירה מחפש
נחמה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/8/04 2:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אחרי הגשם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה