אולי היום סוף סוף אוכל לפקוח את עיניי מבלי לראותה
אולי היום אני אלך לביה"ס ואוכל ללמוד מבלי לראות את דמותה.
אולי היום כשאחזור הביתה ואהיה לבד לא אראה את שתינו אוחזות יד
ביד.

החיים שלי סובבים רק סביבה, מנסה להתרכז בדברים אחרים אך איני
מצליחה.
העצבים כואבים, השרירים מתוחים והגוף כולו כואב אך הלב...
הוא עוד אוהב.

אולי היום כשאדבר עם חברה מה שיצא לי מהפה לא יהיה רק שמה
אולי היום כשאלך ברחוב לא אתקל באנשים - לא רק עליה אחשוב
אולי היום כשאלך לישון לא אתפלל בשבילה
אולי היום סוף סוף תבוא הגאולה.

החיים שלי סובבים רק סביבה, מנסה להתרכז בדברים אחרים אך ללא
הצלחה.
העצבים כואבים, השרירים מתוחים והגוף כולו כואב אך הלב...
הוא עוד אוהב...הוא עוד חושב...

אולי מחר כשאני אחזור מהלימודים היא תחכה לי על ספסל - ספסל
הפיוסים,
בלב שלם ועיניים בטוחות תגיד היא לי שאיתי היא רוצה לחיות.
היא תאסוף אותי בזרועותיה ותיקח אותי אל המיטה
שם נתנה אהבים עד כלות הנשמה
כשתפציע החמה ובין זרועותיה אתעורר
אלו לא יהיו סתם מילים של מחבר...

אני אראה שזו המציאות ולא סתם עוד חלום
אבל זה לא עוזר בכלום כי זה לא קורה היום.



מתאריך ה- 27.1.00