דרדר באש המדבר,
כמו להתנות אוהבים עם ורד בר.
להתנות אוהבים עם פרח שקוציו מגואלים בדם,
דם התמימות חובק אותו,
לנצח תאהבו,
ועלי כותרת, עלי קטיפה,
כמשי מגעם על עורה.
והקוצים, הדוקרים - פוצעים.
גם שפתיה נפגעו, מדממות הן.
וריחו, ריח גן עדן.
מגעם של עלי הכותרת, קסם,
מקלות על הכאב.
מעבירה היא את הפרח עם כל גופה,
מגע של משי בקטיפה.
וכולה, ככף ידה,
מדממת,
היא כבר לא מיתממת,
סוף עידן התמימות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.