אני מתבונן במראה על הקיר
במראה, בבואה שאינני מכיר
קמטים וסדקים על פנים עייפות
שיער מדולדל ושיבה ברקות
הנשקף לפני, מגיב לתנועה
מניד את ראשו ומביע תמיהה
אני מתבונן, מאמץ את עיני
זה אני ועצמי ואילו פני?

שנות הילדות בהרף חולפות
נערות ובגרות אחריהן באות
כל שנה מוסיפה פיסה לתמונה
מכלול הפיסות שחברו הן אתה
בשנות נעורים, המבט הוא חטוף
השיער מסודר וחלק הפרצוף?
אתה לא מודאג האם זה אתה
חברים מחכים, אין זמן למראה.

החיים ממשיכים, ממלאים יומך
נישאת, פרנסת משפחה על גבך
אתה מתבגר, חושב על עתיד
וצורה חיצונית מפסיקה להטריד
עובד כמו חמור מסביב לשעון
אוכל בחטף והולך לישון
הזמן, הוא אויב אכזר ועיקש
הוא נוגס בגופך ולא מתייאש.

חולשה של הגוף, הקמטים בפנים
בדמות במראה, סימנים מדאיגים
אתה מסתרק וחושב על בלורית
המסרק מחפש שערה מרדנית
שיערך בעבר, היסב לך נחת
במציאות המרה, על ראשך יש קרחת
אתה מתקלח, מותח שרירים
מדמיין עצמך בשנות העשרים.

הדמות הנשקפת, ממש מגוחכת
עם שריר מדולדל וכרס נשפכת
האמת הצרופה ידידי המופתע
הדמות במראה, זה אתה עצמך
הזדהה עם האיש הבוגר שבקיר
המראה אמיתי, אתה לא צעיר..