עולם המצולה,
     עולם הדממה.
     עולם הדגיגיגים,
     השטים בין גלים סוערים.

    דיג, דיג, דוק,
    כאן שולטים הדגים.
    דיג, דיג, דוק,
    עתה אנו לומדים דיקדוק.

    לפעמים הדייג מפריענו,
    את שלוות מנוחתינו.
    בחכתו המוארכת,
    מוציאנו מהמים.
    למכרנו לשווקים הארורים,
    לבני האדם הרשעים.
    האוכלים אותנו לבלי רחם,
    והמאכלים אותנו בבטנם.

   דיג, דיג, דוק,
   כך נגזרה הגזרה המרה.
   דיג, דיג, דוק,
   למות בלא עוול בכפינו.
   חבל!