היא אמרה שאין לה בשביל מה לחיות,
כששמעתי את זה, יכולתי רק לחשוב על איזה מנגינה
תתאים למשפט החסון שלה.
דברים כאלו מתרחשים...אמרתי לה
היא לא הבינה
היא לא רצתה
פשטה מעצמה את לבושה
קרעה את נפשה
וחיפשה חור לחפור
לקבורה
התקרבתי אל מבנה בוצי או שהיה מאובן,
לא מתאים לבית קברות..לדעתי.
אותה זה לא ממש עניין
העיקר שלא תצטרך ...להיות.
לא רצתה לאהוב
פחדה לחפש
מאסה בשמיעת מלאכים
שלא מהעולם הזה
רקנתי בכדיי לנשק את המצבה.
אולי היא שמחה עכשיו...
היא צדקה באיך שהרגישה
לא אני אגיד
שטעתה
עכשיו שהיא לא כאן
אצל מי האשמה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.