כל שניה אתה מפסיק משהו אחד ומתחיל משהו אחר.
אתה מפסיק להיות עם כולם ומתחיל להיות לבד, מפסיק לצחוק ומתחיל
להיות רציני, ומספיק לדבר ומתחיל לשתוק... ועכשיו מתחיל
לחשוב.
מפסיק מחשבה אחת ומתחיל אחת חדשה!
כל פעם שאתה לבד אתה מתחיל לחשוב!!! יש כל כך הרבה דברים שאתה
צריך לחשוב עליהם שזה פשוט לא נגמר. אפילו החלומות שלנו הם
מחשבות שפחדנו אולי ליישם במציאות.

כאן אני יכולה סוף סוף לנוח מהכל ומכולם, ולחשוב על כל מה שעבר
עלי היום ואחר כך על המחשבות הרגילות שבאות וימשיכו לבוא כל
לילה בחיי!
המחשבות שהכי הייתי שייעלמו, המחשבות שגורמות לי להירדם עם
דמעות.
מחשבות הראשונות שבאות הם עליהם- על שלושתם!!! על הכאב, הסבל,
הלכלוך, הגועל והאי שפיות שאותם שלושה אנשים גרמו לי!
אותם מחשבות שבאות בעצם בשיחות היומיומיות, שאני מסבירה
כל  פעם  מחדש  כמה אני לא רוצה לדבר עליהם, אבל אני ממשיכה
כי הם לא יוצאות לי מהראש! אותם מחשבות שלא זזות ממני לדקה אחת
ביום. ואז... נגמרת השתיקה ומתחיל הבכי את החלק הזה אני שונאת
ואוהבת ביחד. אני שונאת להרגיש חלשה ולדעת שרע לי בגללם. לדעת
שהחיים שלי נהרסו ורק אבל רק בגללם. אבל אני אוהבת אותו כי אני
מרגישה שחרור אחריו. ומה שאני הכי אוהבת זה שאחרי שנגמר הבכי
מתחילה מחשבה חדשה שבעצם קשורה אבל לא בדיוק למחשבה הקודמת.
המחשבה הזאת היא כמובן על אהובי! הכי הייתי רוצה אותו לידי
עכשיו, הכי הייתי רוצה לחבק אותו עכשיו, לדעת שגם הוא אוהב
אותי. ואז עולה החיוך והזכרונות מתחילים לבוא, והמחשבות שאני
לא אמצא מישהו כמוהו לעולם. מישהו שבאמת אכפת לו ממני כל כך!
ואז שוב יורד החיוך ומתחיל הבכי. הבכי הפעם הוא על האהבה
הנכזבת ועל כמה שהייתי רוצה אותו ואני לא יכולה להשיג שוב!
הבכי על מה שטעיתי בו ועל למה אני לא מצליחה למצוא את זה.
וככה, ככה נגמר לו היום ומתחיל הלילה, מתחילה השינה עם הטעם
המלוח של הדמעות בפה, המראה יפה שלו בראש והריח... הריח המתוק
שלו באף! ככה מתחיל עוד לילה, לילה שיגמר לא טוב. לילה
שהחלומות בו יבואו על אותם מחשבות והבכי יהיה על אותם הדברים.
וככה, ככה נגמר לו גם הלילה ומתחיל יום חדש שצפוי להיות  בדיוק
אותו  הדבר!
והדבר היחיד שנגמר אבל לאט זה הכח שלי, הרצון להמשיך... אולי
הלילה לא שווה את היום! אולי הדמעה לא שווה את החיוך! אולי אני
לא שווה אותו! ואולי הם לא שווים את הסבל שלי!
והכל, כל סיום וכל התחלה שלי מתחיל ונגמר במחשבה עליהם, על
שלושתם! אפילו הסיום הזה שבכלל לא התכוון לדבר עליהם הגיע בסוף
אליהם.
הידיים שרועדות לי עכשיו זה בגללם,
הדמעות שיורדות לי עכשיו זה בגללם
והקול הצרוד שלי בגללם!
הפחד להסתכל אחורה זה בגללם,
הפחד להיות לבד זה בגללם
הדמיון זה בגללם והסרטים שאני אוכלת זה בגללם!
הכאב הפיזי והנפשי זה בגללם
והטרוף בגללם!
הכל פשוט הכל בגללם!!!
ושוב אחריהם ישר מגיע אתה שמציל אותי. המחשבה הטובה הזאת על
השלמות שלך האושר שאתה מביא לי אפילו כשאתה לא לידי!
והטוב שבי, הטיפה טוב שנשאר לי זה בזכותך ורק בזכותך... אני
אוהבת אותך! ואני רוצה לצעוק את זה לכולם, או אפילו רק לך
והלוואי והייתי יכולה, הלוואי!
אני רק מבקשת שלא תהיי איתה אבל זה כל כך אנוכי. כי טוב לך!
אתה אוהב אותה והיא אותך! ואני שמחה לראות אותך ככה אבל אני כל
כך רוצה שזה יהיה איתי. אני רוצה להיות זאת שתגרום לך אושר,
אני רוצה להעלות עליך את החיוך המקסים הזה ואני רוצה ךראות
אותך בוכה ולעזור. אני וצה לגרום לך להנות ולגרום לך לגמור...
אני רוצה להיות שם כל יום, לנשום כל שניה איתך ולדעת כל מחשבה
שלך!
אני רוצה לחזור להיות האחת ולא השניה!!!
אבל הכי טוב לי עכשיו, זה לדעת שגם כשיש לך אותה תמיד יש לך גם
זמן בשבילי! תמיד אתה חושב כם על כמה שקשה לי, מתקשר, דואג
ואוהב! אני יודעת שעדין יש שם משהו שאולי יחזור מתישהו... ושוב
המחשבה שלי חוזרת אליהם שאני יודעת שאתה לא כומהם ואתה היחיד
שיכול לגרום לי לשכוח ואתה היחיד שאני יודעת שבאמת אבל באמת
אכפת לו, למרות שאתה לא מבין את הכאב.
וזהו גם הסיום הזה נגמר בכם, ברוע שלהם והשלמות שלך.