אם כבר נתכנסנו כאן
בואו נפתח את זה
אחת ולתמיד
האם החיים שלי מדרדרים?
ובכן, בניגוד למצופה ממכור,
אני לא אבעט
בכם רק על עצם
השאלה ואני אפילו אענה עליה
ב(ניסיון ל) אובייקטיביות אין ספק
שבמהלך 16
השנים שבהן אני
חיי איבדתי את האפקט
החדשני שבי מהיום המקורי
שבו נולדתי כמעט ולא נשאר אף אחד וחלק
מהאנשים שהיו שם כבר
אינם אחרי שהתחלתי לרוץ מה שאי
אפשר לקחת ממני הוא הקצב המדהים
של הבדיחות שבי.
יורים עלי בלי
לרחם במשך מספר
דקות ויכול להספיק לעונה שלמה של: "החיים זה לא הכל".
אל תשאלו
אותי אם
שווה לראות
אותי בעונה הנוכחית
התשובה שתקבלו תגיע מאדם שהוריד
אותי על ארבע ושבימים טובים
מצליח לראות אותי
על ארבעה רק
פעם אחת המפרקים שלי נשברו במקום זה
אני אענה בתשובה הקבועה
שלי לשאלה איך עדיין לא נמאס לך
החיים שלי הם כמו אופרות
סבון אבל מי
מתלונן. חיי הם כמו מסעדה
גרועה שאתה מכיר
המון זמן אתה אולי לא מופתע
מחדש בכל ביס
אבל אתה יודע שאין לך סיכוי
ליפול - כי אתה כבר בתחתית... |
