שמים הם בעיני דבר;
המתחיל משום מקום
מסתיים באף מקום
ותכולתם ממלאים כל מקום.
הם נוגעים בגופי בליטוף משתנה:
מחם עד קר
יבש עד לח
נייח עד סוער
ועוד שונה ועוד אחר.
הם ממלאים את נפשי במגוון יופים
כנפש אומן היוצרת ומשתנית כל הזמן:
בעננים קלים המציירים סיפור
לבן אוורירי ומואר
או בשכבות אפורות כהות וכבדות
הנלחמות עם התכול על שטח מחייתן
י ש
וישפכו העננים מטענם הרטוב
בקצה רקיע עמום
והשמש בתכול מנגד תזהר
באדום עז ועד זהוב.
א ז י
כקדם, לנגד עיני, הברית נחתמת
בצבעי הקשת בענן
אהבתי לשמים - על דמותם בת (ה)חלוף.
בציורי השמים אראה חלומותי
למטר הגשם ארים פני וארווה צימאוני בטיפות ,לחיי!
אחפון יהלומי-ברד בידי
אפסל מדמיוני בשלג החי
והקשת תרחיב ליבי מאושר
מאופק לאופק בלי די |
