להבה הססנית חרכה דרכה בין ההריסות.
היא עצרה על ידו, כחוככת בדעתה
מה לעשות.

ברעד קל ליטפה את פניו,
נזהרת שלא לעוררו.
ליחכה בשערו הנח
בקצוות מיוזעות על עורפו.
לשון-אש משתהה טעמה את שפתיו, ניזונה ממשב האוויר
דמעת פיח בודדה הסתלסלה לעשן
על פני עורו המחוויר.

נרתעת ממגע של זרזיף דם קולח,
היא נסוגה ונאחזה בבגדו.
שוקלת  את רצונה להתלקח,
כנגד עוד רגע איתו.

התגנבה מאחוריו לאט,
היססה לרגע קט.
הוא היה כמעט יפה מכדי לבעור.
כמעט