הנה אני
עומדת בחושך
מסתכלת על כוכב.
הוא כל כך יפה.
עם צליל של פסנתר בראשי
וחיוך שמתחיל לעזוב
הכוכב מתקרב ולוחש
"תבכי."
לאט
דמעה זולגת
נופלת מעיני האדומה.
כעבור כמה דקות
פניי סחוטות במי-מלח.
הצילו, אני זועקת בתוכי.
כוכב אינו יכול לעזור.
הוא שם בשמים
רחוק.
ואני פה, בוכה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.