[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עופר הייט
/
דמעה עם דעת

בדרך כלל כשבוכים, הדמעות מתייבשות אחרי לא הרבה זמן, ונעלמות.
אצלי זה לא קרה ככה. דווקא אצלי יום אחד החליטה הדמעה לרדת
מהפנים, להתיישב לי על המיטה ולהתחיל לדבר. בהתחלה היה לי ממש
קשה להבין, כי היא דיברה בשפה אחרת. נו... שפה של דמעות, אבל
לאט לאט היא לימדה אותי את שפתה. לא ממש רציתי לדבר איתה. זה
היה בשעה מאוחרת וכבר הייתי עייף, אבל היא לא ויתרה. כנראה
שהיא ממש הייתה צריכה את החברה.
לא זכור לי כל כך שבכלל דיברנו עליי. היא הייתה קצת אנוכית. כל
הזמן שאלה אותי שאלות על עצמה: עד כמה היא חשובה בחיי אנשים?
מה מטרתה? מדוע היא קיימת?
שאלות קיומיות, כאלה שכל אדם שואל את עצמו בשלב מסויים בחייו.
לא הבנתי למה היא חשבה שאני אוכל לענות לה. הרי לא השבתי לעצמי
על השאלות האלה בכלל, אז למה שאני אדע לענות לשלה?
הייתי אומר שהשיחה הזו הייתה מאוד מלנכולית. כנראה שדמעות
מעדיפות להבליט את הצד הפחות שמח בהן. אולי הן חושבות שאנשים
יעריכו אותן יותר ככה, אבל לא הרגשתי הערכה מוגברת אליה. יכול
להיות אפילו שלהיפך. אבל אולי זה כי באמת הייתי עייף. היא
העדיפה לדבר על נושאים רציניים כי היא האמינה שזמנה קצוב,
במקרה והיא תתייבש. הצעתי לה מים, אבל היא אמרה שהיא תטבע, אז
לא תודה. לא נורא אם תתייבשי, אמרתי לה. תמיד תוכלי להיווצר
מחדש. כנראה שלא הייתי צריך להגיד את זה, כי מאז הן לא
מתייבשות יותר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ענק אחד מכוער,
ממש מפלצת,
אכזר, רע לב
ושמן כמו חבית,
היה מתנפל על
כפרים, משפחות
חוטף לו - ואוכל
לצהריים ילדים
בכפית.
והייתה לו אחות,
ענקית - אבל
פ'סדר.
כלומר רחומה,
נחמדה, לבבית.
"איך אתה לא
מתבייש???" צעקה
על אחיה, "לאכול
ככה ילדים
בכפית?!"
התבייש הענק, כי
הבין שזה לא
בסדר, והחליט
מעכשיו אחרת
להתנהג. ובאמת,
הוא שינה דרכו
לגמרי - ואת
הילדים הוא אוכל
עכשיו במזלג.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/8/04 1:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עופר הייט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה