עוד יום עבר וכנפיי עדיין פצועות,
והבזקים קלים עולים לרטט פתאומי,
שוב מהדהדת שאלה באוזני,
מה עליי לעשות כדי לאהוב את עצמי?

חולמת על היום שבו אפרוץ קדימה
נושאת גופי ברוח הטובה,
נישאבת אל תוך היופי
מרקדת לצלילי האהבה,

ראו נא איזה פלא
זורמת כזרימת המים הצלולים,
נוגעת בכל אלה,
ונפרסת דרך כנגד כל המשעולים,

מדסקסת על הא ועל דה
מפשטת לאלפי פירושים,
החיים הם לי חידה
התוויה, הכוונה, נידרשים

ניסיתי ללכת צעד
ובוא זמנית את המחשבה תקפו הפחדים,
ניסיתי את ה"ביחד",
והתחבאתי בצל ילדים אבודים,

דחייה חשתי סביבי איך אותה אסביר?
אינני עוד במיטבי,
בורחת מקיר אל קיר
ומשהו מתעתע ומזהיר

תרופה לכנפי חיפשתי,
עברתי מעיר לעיר,
עד אשר חזרתי למקור, התעייפתי
לא יכולתי ליגוע, העדפתי להשאיר

ראיתי באופק יד מושטת
ראיתי לפני שלושה שלבים,
להאמין, לעשות, ולסלוח,
כך קראו לשלושה מלאכים

באו לתת לי כח,
לנשמה שנעשתה הפכפכית,
רכרוכית
אך עדיין לא אנוכית !
נשמה אמיתית...

יש לי עוד שאלות רבות,
בצל הרצון לתרום ולתרום
והשאלה הבוערת מכל:
כיצד להחזיר ירוקת לשממה?
כיצד להתחבר לאמא אדמה?
כיצד לסלק אנרגיות שליליות?
לעיתים נדמה שאיני יכולה עוד

אל תקחו את מה שיש לי... זה שלי!
מספיק כבר עם הפעלולים!
כוחנית הייתי והנני,
חדלו מלהסתובב במעגלים!

ישויות הטוב והטוהר האם אתם לי קשובים?
עיזרו לטפס למעלה ולנצנץ כניצנוץ הכוכבים
אציג לפניכם נישמתי ולנוכח כל הסובבים,
אפרוש את אשר בי טבוע, אפרוש את כל הכתבים

אנא שמעו קולי,
אנא הקשב לי אלוהים,
עיזרו להחזיר את החשק
בצל עולם אפלולי

רק שהכל יצליח
רק שהכל יסתדר,
ומבין צללים ועומק הרקיע
אמצא את העומק שלי גם כן