|
ויום אחד לאחר שלוש שנים
גיליתי כי אני נושא את גווייתי
לכל מקום בו נשמתי רצתה ללכת
אני מנשים את גווייתי
מאכיל אותה
דואג לה לכל צרכיה
באותו זמן נשמתי
עברה להר גבוה
חשבה מה אני הולך לעשות
התקרבתי לחיים דרך המתים
מתברר שאנו במדינה שחיה על מתים
ומתה על חיים
מדינה שמונשמת באופן מלאכותי
ומלאכתה היא אורך נשימתה
נשמתי חזרה לגווייתי רק כדי
לחזק אותה בכדי להגשים מטרתי
לאהוב ולזרות אור בעיני ההמונים
לזכות לאמונה באדם וביקום
ותמיד לזכור לקום ליום
מלא אור בלבי |
|
|
הי לי משהו
מצויין דווקא
כזה שמשאירים את
הפה פעור
ושזוכרים אותו
עוד הרבה זמן
אחרי שקוראים
אבל שכחתי... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.