הוא החליט יום בהיר אחד,
להיעלם.
למחוק את חותמו מעל האדמה.
ליבו הרגיש שלם.
והוא ניבלע אט-אט בריקנות הדוממה.
ראשית פסק מלדבר,
הרי ממילא לא הייתה שוב לצלילים כל חשיבות.
אחר נגוז אל הפינות האפילות, שם איש לא מסתכל,
הצל פרש עליו אז את כנפיו, על מלאכתו
מקל.
וכך בתוך ימים ספורים היה לערפל,
קיומו נמוג מתודעת הכל.
ורק הרוח המשיכה
לנשב סביבו בלי קול. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.