אני עכוז תזזית, אני מוטל בצל
עיני המרצדות בוהות
בחוץ, בפנים קופצות המחשבות
כמו נתזים  מקיר לקיר
ללא מקום,

מנח נכון. אני רובץ, מטיל הצל
הרגעים עפים, יפים ועוד
שרפרף נשלף מתחת לרגלי, זורק
אותי ממרבצי, עטוף ענן, ברק
וטראח, אני נדרך, זעה קרה,
נצרה שלופה, מסיט חריר, מחליף תמונה
הלהב משפד ת'מטרה.

שוכב, נושם,
ומה איתה?
סרעפת מתכווצת ועולה לצוואר
בקבוק, ועוד פיהוק מביט
בעד תחתית. או...!
צבעונית המציאות אחרי שיהוק
בקבוק או עוד פינוק
אשה.
ומה איתה?

ידי המלטפות באפלה,
ירך נצמדת בערגה
זקור נעור מהשינה
די! תן לישון!
גלגול, מושך שמיכה
קצרה נפלטת לרווחה,
אחריה עמוקה וארוכה, זיעה קרה
וואו, נשימה.
ומה איתה?

עברה שעה? ידי
שוב מפסלות גופה, אח...!
לא איתה. הזוי שוב מתהפך
כתפי קרה, שוב השמיכה, הנה
כבר בוקר בא, צריך לקום
להתכווץ לעבודה
ומה איתה?