משפטו של אבי היה:
"ככל שצווארך יתארך כך מותך יוקדם".
ובשנות התבגרותי רציתי לזעוק:
"אבי, ברכיי שקועות בחול
וידיי אוחזות באבני הגינה,
אך ראשי עולה עוד ועוד השמימה".
ואבי לא ידע דבר,
כיוון שפי נקבר בעננים שחורים
ומלתעות התנין סגרו על צווארי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|