בעוד 14 שנים
לך יהיה בחור בשם יוהן,
ולי ספק-בחורה בשם ניקול.
היא תרצה שאקרא לה ניקו
והוא ירצה שתקראי לו "הסה" (בגרמנית).
ניקול שלי תשיר שירים
ויוהן שלך יזריק לעצמו ישר לורידים.
(כיף!)

יום אחד אני והוא ניפגש באיזה פארק בת"א,
בהתחלה יהיה מביך ואח"כ רק סתמי.
הוא ישאל במבטא מגעיל אם גם לי היית קוראת
"הומו", רק בשביל לקבל קצת תשומת לב?
ואני אהנהן בלית ברירה.
הוא יזיל דמעה בלונדינית וימלמל שעזבת לפני יומיים
ואני אקנה לו בירה ואתן טפיחה גברית.

בינתיים ניקו תקפוץ מאיזה גג ותנחת על אופנוען,
היא עוד תכבוש את החוף המערבי בסערה.
ואני ויוהן שלך נהפוך לסוג של חברים מרוב בדידות.
אולי עוד תראי אותנו באיזה הופעה של ג'אז לבן
עם איזה בחור רכוס מעיל עור ושער ארוך.

ואחרי כל זה - אין כמו רוח ים ושקיעה נוגה.
ואני אומר לו:
"יום יפה, הלא כן, יוהן?"
וארגיש כמו מעגל אשר נסגר.