הערת הכותבת: קטע זה הוא הקדמה לסיפור פנטזיה שאני בתהליך
כתיבתו. תגובות יתקבלו בברכה.

וונדרבלייט. עולם של קסם ותעתועים. עולם אפוף בערפל של
מסתורין. עולם בו הכל אפשרי, ולמציאות אין גבולות כמו לדמיון.
בעולם זה, בו שורצים דרקונים כעכברים, ביערות יש עצים טורפים,
פיות הקימו ממלכה קסומה ובארצות היבשה המלאות מקומות לא צפויים
שוכנים גמדים זעירים וענקים מאיימים, חדי קרן אפופי אור
וגובלינים מרושעים, אלפים יפיפיים וקיקלופים תאבי דם, הקסם
והכישוף היו מרכיבים חשובים, שארוגים במארג האור והחושך שיצר
את הכוכב המסתורי. לכן, אין פלא שבעיני רוב תושבי הכוכב, בין
אם מדובר בבני אנוש, אלפים, גמדים, ענקים או פיות, היה הקסם
דבר שגרתי למדי. כחמישית מבני האדם והאלפים שחיו בוונדרבלייט
בתקופה שבה סיפורנו מתרחש היו בעלי כישורי קסם כאלה או אחרים;
היו כאלה בעלי כשרון מועט ביותר, בו השתמשו בכדי להתפרנס כעושי
תעלולים אחיזת עיניים וכמרפאים זוטרים; ולעומתם, היו גם קוסמים
ומכשפים בעלי כוחות כה עצומים עד שהטבע עצמו נאלץ להיכנע
לדרישותיהם. קוסמים ומכשפים שהיו להם את הכוחות העצומים הללו
ואכן השתמשו בהם במלואם היו, ברוב המקרים, מלאי זדון ותאבי
כוח; שכן, הקוסמים והמכשפים ששירתו את האור, שבחכמתם הרבה עזרו
לתושבי וונדרבלייט בכל מעשיהם ומלחמותיהם, בין אם בגלוי ובין
אם בנסתר, ידעו כי שימוש בכוחות עצומים אלו, אף אם הם נמצאים
ברשותם, עלול לגרום להפרת הסדר והאיזון במארג הקסום של
וונדרבלייט. אך קוסמי ומכשפי הזדון היו רבים, והסיבה הייתה
ברורה: אין איש שהגורל האכזר לא הנחית עליו מהלומות כואבות,
ומרבית הקוסמים והמכשפים נתקלו בגילויי שנאה וזלזול אכזריים;
בלב רבים מהם התפתח רצון עז ופראי לנקמה, וכך הם החלו להשתמש
בכוחם העצום במלואו, משעבדים רבים לרצונם, במטרה לקבל עוד ועוד
כוח, עוד ועוד עצמה, ללא כל צל של האנושיות שהייתה קיימת בהם
בעבר. האיומה והאכזרית ביותר מכל קוסמי ומכשפי הזדון הללו
הייתה המכשפה  גונדולה, שחיה בסוף העידן השני ובתחילת העידן
השלישי בוונדרבלייט. סיפורה של גונדולה אפוף בצל כבד של
מסתורין. איש אינו יודע, לפחות לא בוודאות, איכן, למי או איך
היא נולדה, אם אכן היא הייתה בת אנוש טהורה, מה היה שמה
המקורי, וכיצד היא קיבלה את כוחותיה האפלים. סברה אחת טוענת כי
היא נולדה ולמכשף מכשפת אופל אשר איבדו מכוחם ונטשו אותה
כשהייתה רק תינוקת, ובדרך המקרה מצאה עצמה נזרקת אל תהום הלבה
הנוראית שליד הארמון האפל בארץ מטרטריס האפלה והנטושה למחצה,
המלאה רוחות אפלות ויצורים מרושעים, כשהייתה בת שנתיים בלבד.
לפי אותה סברה, הילדה ניצלה מתהום התופת בדרך נס- מה שגרם
לכוחותיה  האפלים, המרושעים, אשר כבר היו טבועים בדמה וליבה
מלידה,להתעצם פי עשרות מונים. סברה אחרת, לעומת זאת, גורסת כי
גונדולה לא נולדה לבן אנוש, אלא נולדה מתוך התופת של התהום
עצמה-המקום בו נולדים הרשע, הזדון, האפלה האש והייאוש. אך אף
אחד, פרט לגונדולה עצמה, לא ידע מי משתי הסברות נכונה, אם
בכלל, ואגדות על אגדות הומצאו וסופרו על הולדתה ושנותיה
הראשונות, כה רבות עד שקשה היה אף להתחיל לחקור בחיפוש אחר
האמת. אך כל האגדות והסברות מסכימות בדבר אחד: גונדולה גדלה
במטרטריס, סמוך לארמון האפל, טובלת ברוחות הזדון עוד מילדותה,
ומוקפת בזן מבעית במיוחד של מפלצות הנקראות מורפים, שהפכו
לעבדיה וכנראה גם הביאו לה מזון. ככל הנראה גונדולה נטשה,
בנקודה מסוימת, את ארמונה האפל והנטוש והסתובבה ברחבי
וונדרבלייט, לומדת את הרשע, משתתפת בטקסים האפלים והסודיים
ביותר של כתות מסתוריות המשרתות את הזדון, מתרועעת עם האפלים
שבקוסמים והמכשפים. וכך כוחותיה גדלו וגדלו, וכך גם תאוותה
לכוח נוסף, לעוד ועד עצמה, לשליטה על כל חלק של היקום. ואז,
בהיותה בת שש מאות שנה, היא חזרה למטרטריס, והחלה לאסוף לעצמה
תומכים. בתחילה הלכו אחריה המורפים והמאטרים- בני האנוש החיים
בצוקים וביערות האפלים של מטרטריס,- שהיו בני בריתה הטבעיים,
ובעזרתם כבשה את ארץ מטרטריס. לאחר מכן היא פיתתה את הגובלינים
תאבי הבצע בהשמיעה להם הבטחות כוזבות לעושר בלתי נדלה ובזכותם
כבשה את כל מערב אלנדיה (היבשת המערבית בוונדרבלייט), למרות
מאבקם האמיץ של תושבי אותו אזור. לאחר מכן הצטרפו אליה האדירים
שבמכשפי הזדון, שרצו לקבל מעט מכוחה, ובעזרתם כבשה את אמפרית
לוגנה, ארץ הקוסמים והמכשפים, ואת ארצות בני אמאייה. לבסוף,
כשכוחה כבר היה עצום מזה של כל מכשף בהיסטוריה של וונדרבלייט,
הצטרפו אליה יצורים שונים, עצומים וקטלניים, כגון הקיקלופים,
הגלאנדים המרושעים (אנשי הזכוכית), הבסיסליקים, מפלצות קדם,
וסוגים שונים של דרקונים. גם חלק זעום מבני האדם, האלפים
והענקים הצטרפו לשורותיה, חלקם כי פחדו מכוחה וחלקם מתוך רצון
לקבל קמעה ממנו. בעזרת כל אלה ובאמצעות כוחה העצום והאיום כבשה
גונדולה כמחצית משטחו של וונדרבלייט. בארצות אותן כבשה החלה
גונדולה במלאכה איטית אך יסודית של הרס, השמדת כל פיסת אהבה,
יופי ונצחיות אשר נותרה בהן. היא שעבדה את תושבי הארצות
הכבושות- אלה שלא התפתו להצטרף לשורותיה- הרגה רבים מהם,
והעבידה והתעללה בשאר, מונעת רק על- ידי הרצון הנואש לעצמה
ולכוח- רצונה לקטול ולהיות כל יכולה- הרבה יותר ממה שיוכל
אפילו היקום עצמו להיות. אף אחד לא יכל אפילו לחשוב על להלחם
נגד שלטונה האכזרי- הכל ידעו שהיא חזקה מדי, חזקה אף מן הטבע,
מן השמשות ומן הירחים. כארבע מאות שנה לאחר ראשית השתלטותה,
היא הייתה קרובה לביצוע רצונה בעניין כיבוש שארית  הכוכב
והריסתו, כשהדבר הכי פחות צפוי עצר את תכניתה האכזרית. קוסם
צעיר, פשוט, בשם סאליוון גוריקור, אשר סבל את סבל בני עמו (הוא
היה תושב יבשת אלנדיה הכבושה), את ההשפלה, הפחד והייסורים שהיו
מנת חלקם תחת שלטון האימים של גונדולה, קם יום אחד, כשהוא מודע
היטב לעובדה שאומץ ליבו גדול לאין שיעור מכוחות הקסם שלו, שלא
השתוו אף לקצה כוחותיה של גונדולה, והחליט להלחם. הצטרפה אליו
קוסמת צעירה בשם הלנה סאנדור, שלפי השמועות הייתה אהובתו למרות
שהיה נשוי לאחרת. השניים עשו מסע ארוך עד לארמון האפל
במטרטריס, שם שכנה המכשפה גונדולה במעמקי הזוועה, מוקפת הילה
של אפלה וזדון ומוגנת ע"י הקטלניים שביצורים. כשהם הגיעו לשם
הם ניצבו מול גונדולה, לבדם, ללא נשק, לא מוכנים לחלוטים, רק
עם אומץ ליבם וכוחותיהם המועטים כקוסמים צעירים. ואז, קרה הדבר
המופלא ביותר שקרה אי-פעם בוונדרבלייט, מופלא אף יותר מן הקסם
והכישוף ומן היצורים השונים והמסתוריים השוכנים בכוכב. הם
ניצחו. שני קוסמים צעירים, בני אנוש, בעלי כוחות קסם חלשים,
ניצחו את המכשפה גונדולה האדירה- בעלת כוחות הקסם העצומים
ביותר שנראו בוודרבלייט מעולם ושליטתו של מחצית הכוכב- וגם,
בין השאר, צבא של יצורים מעוררי אימה. איש, מלבד סאליוון
גוריקור והלנה סאנדור בעצמם- והשניים שמרו זאת בסוד כמוס- לא
ידע כיצד הצליחו שני הקוסמים הצעירים לגבור על האדירה
שבמכשפים. השמועות אמרו כי עשו זאת בעזרת כוחות האהבה והאור.
אך המילים "כוחות האהבה והאור" היו מעורפלות במיוחד, במיוחד
בשביל אנשים שחיו כל ימי חייהם תחת שעבוד, כפייה והתעללות, ללא
כל יכולת התנגדות. אך כל מה שעניין את תושבי הארצות הכבושות לא
היה הדרך בה הצליחו שני הקוסמים  הצעירים לגבור על גונדולה אלא
שלאחר העימות אתם  ספגה גונדולה מכה איומה, כה איומה עד שאבד
לה כל כוחה והיא נאלצה לברוח ממשכנה האפל במטרטריס ולהעלם
מעיני תושבי וונדרבלייט לאלתר, אם כי היא לא מתה.          
היה זה כמו תחיה מחדש. אזורים שלמים שנשרפו ונהרסו כליל השתקמו
תוך רגעים אחדים בדרך פלא, והפכו אף יפים ומופלאים יותר משהיו;
הציפורים חזרו לצייץ וחיות היער הגיחו ממרבציהן, לא חוששות עוד
מהרס וחורבן ע"י                                    
המורפים המבעיתים; ותושבי הארצות הכבושות היו חופשיים שוב, ללא
הרג, השפלה או עבדות. מעולם לא הייתה שמחה גדולה מזו. הם ראו
בסאליוון
גוריקור והלנה סאנדור את מושיעיהם, והציעו להם תפקידי מלוכה
בארצותיהם, אך שני הקוסמים הצעירים דחו בנימוס תפקידים אלו
ונעלמו
מהעין, ככל הנראה לנהל חיי פרישות. בו בזמן, תושבי הארצות
הכבושות החלו
לשקם את ארצותיהם וחייהם, ותוך שנים מעטות הכל חזר כמעט
לקדמותו,
כלומר, כפי שהיה לפני השתלטותה של גונדולה. כעבור כמה עשרות
שנים, איש לא  הזכיר עוד את מעשיה של גונדולה; כעבור כמה מאות
שנים היו מעטים שידעו שגונדולה הייתה בכלל קיימת; וכעבור אלף
שנה הפך סיפורה של גונדולה לאגדה, למיתוס שהיו מדברים בו מספרי
סיפורים נודדים, ומעטים היו אלה שהאמינו שהסיפור היה אכן
מציאות חיה וקיימת. אך למרות שאננותם של תושבי וונדרבלייט,
גונדולה לא נעלמה. לא לגמרי. חלשה ומובסת, היא הסתובבה
בוונדרבליט, מנצלת את אחד הכוחות היחידים שעדיין נותר לה
במלואו- הכשרון לשנות את צורתה ולהלך בעולם בדמות אחרת. ובזמן
שעשתה כן, חשבה על דרכים לחזור ולהשתלט. היא ידעה כי המכה
שהנחיתו עליה סאליוון גוריקור והלנה סאנדור הייתה נוראה, כה
נוראה עד שככל הנראה לא תוכל לשוב לכוחותיה הנוראיים בחייה; אך
היה לה רעיון, רעיון שהיא הייתה בטוחה שיצליח. הרעיון היה
להוליד ילד שיישא את דמה, להעביר לו טרם מותה את כוחותיה
האפלים, וכך ימשיך הוא במלאכתה וישתלט על וונדרבלייט. וכך,
שינתה גונדלה את צורתה לצורת נערה צעירה ויפה, והלכה למקום
מגוריו של אלאן סאנדור, אחיינה של הלנה סאנדור, שהיה אמנם קוסם
אך בעל כישורים מעטים ומעט רפה שכל. לא ביד המקרה בחרה בו
גונדולה. היא רצתה לנקום באלה אשר הביאו לנפילתה. גונדולה
פיתתה את אלאן ושכבה עימו, והוא מעולם לא ידע את זהותה
האמיתית. כשגונדולה גילתה שהיא הרה היא חזרה לארמון האפל. מכאן
והלאה, שמועות זדוניות החלו להפריע למעגל חייהם השקט (עד כמה
שחיים במקום כמו וונדרבלייט יכולים להיקרא שקטים) של תושבי
וונדרבלייט. השמועות טענו כי לגונדולה נולד ילד- בן או בת, זאת
לא ידעו- ושילד זה, או ילדו שלו, יהיה יורשה של גונדולה ולאחר
מותה ישתלט על וונדרבלייט כשם שעשתה היא. עוד אמרו השמועות
שגונדולה הכינה חרב- חרב שחורה ואיומה- מאבנים מיוחדות הנמצאות
בפי התהום של מטרטריס, ולתוכה יצקה את כל כוחה. כשייגע יורשה
של גונדולה בחרב, כוחותיה האיומים של גונדולה יעברו אליו, ואז
הוא יהיה בלתי מנוצח. לבסוף אמרו השמועות, שהיחידים שיוכלו
לעצור את היורש של גונדולה מלהשתלט על וונדרבלייט יהיו קוסם
מצאצאיו של סאליוון גוריקור וקוסמת מצאצאיה של הלנה סאנדור.
אך מה שלא ידעו רוב תושבי וונדרבלייט הוא שהשמועות לא היו
שמועות. הן היו אמת לאמיתה.
אלפיים שנה לאחר תבוסת גונדולה, הכל היה כרגיל בוונדרבלייט
("רגיל" יחסית לכוכב כה מסתורי ומלא בקסם, כמובן), ולא היה שום
סימן לדברים אפלים שעומדים  לקרות.
אך במקום כלשהו בוונדרבלייט, חיו יורשו של סאליוון גוריקור
ויורשתה של הלנה סאנדור  כשלפניהם משימה הרת גורל ונוראה-
להביס את האדיר (או האדירה) במכשפים. ובמקום כלשהו חי גם יורשה
של גונדולה, בעל כוחות כשפים איומים, נוראים ומלאי זדון יותר
משהיו מעולם....