[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שום דבר
/
מהדורת חדשות.

מהדורת חדשות.

שעון.... נו בבקשה תעשה שתעבור כבר השעה הזאת.... אל תהיה כזה
כבד.. פעם אחת, רק פעם אחת זה כל מה שאני מבקשת!! תכופף קצת את
החוקים!!

מניאק!!! ככה הם, כל השעונים.... כאלה יבשים, לא יעיזו ללכת
נגד כיוון השעון אפילו פעם אחת.
טוב... נמצא משהו לעשות כדי להעביר את הזמן... הוצאתי לשון
לשעון הרכרוכי שתלוי לי על הקיר והלכתי להדליק את הרדיו כדי לא
לשמוע את התקתוקים האיטיים שלו....
יופי... עכשיו שלוש ודקה... וזה אומר חדשות... רעות מן הסתם...
נו מי עוד מת?! אחד משלנו?! או מבני דודינו?? זה מאוד חשוב...
וזה הבדל רציני כדי שבערב כשיקרנו את החדשות נדע אם לחפש
גלביות או כיפות....
הצלצול של הטלפון קוטע את חוט המחשבה... הוא אומר שהוא
יקדים...
אני מעקמת את האף לעצמי... עלק אני נורא עסוקה... אבל אומרת לו
שיבוא חופשי... בקטנה... מדי פעם להיות אדישה לא מזיק.

נוווווו..... איפה הוא?!
טוב שהוא נזכר...בטח... מקדים.... נשיקה אחת וכבר עבר לי כל
הכעס...
אנחנו יושבים על המיטה שלי... הוא מנסה להוריד לי את הגרביים
ואני מתלוננת שקר לי בלעדיהן, והוא כזה עקשן ניג'ס מוריד לי את
הגרב בכח ואני מתחילה לקטר עד שנמאס לו והוא שם לי אותה בחזרה,
העיקר שאני אשתוק, לפחות לבנתיים... ובשניה של השקט אנחנו
שומעים את הרדיו צווח את מספר ההרוגים והפצועים קשה, ושנינו
מצקצקים... ואומרים אויש....
הולכים לחפש מה לנשנש במקרר, ואני גמורה מעייפות,נרדמת לו על
הבקע שבין החזה לכתף הוא נותן לי נשיקה בשיער שמדגדג לי כל
הזמן באף ומסלק אותו כדי שאני ארדם טוב... לבנתיים הרדיו אומר
ששנים מהפצועים קשה פרחו נשמתם.
אחרי שעתיים, רומנטי שכמוהו, הוא מעיר אותי בנשיקה ואני כל כך
נבהלת שהוא כמעט מאבד עין והוא צוחק עלי, ואז מתחילות שורה של
ירידות ועקיצות שנגמרות במבט חד שגורם לו לבלוע את הלשון מפחד,
ואז מגיע שלב הפיצוי.
ושנינו קופצים שאנחנו שומעים מהחדשות שהשעה כבר עשר והוא צריך
לתפוס אוטובוס, ובאותם רגעים שעוזבים את הבית הדבר היחיד שאני
נהנת לעשות זה לסגור את הרדיו.
שניה לפני שהוא מטפס על המדרגות הגבוהות של האוטובוס הוא נותן
חיבוק מועך ולוחש שהוא אוהב ואז נעלם באופק.
חזרתי הביתה, הסתכלתי בבוז על השעון, ושאלתי, למה דווקא כשלא
מבקשים ממך אתה זז מהר? האא??! ואני מבשלת קללה עסיסית בתוך
הראש בזמן שאמא שלי אומרת שהיא שמעה הרגע בחדשות שהיה פיגוע
באוטובוס בין עירוני ולאותן שניות עד שהוא ענה לי לפלאפון,
והערתי אותו מתוך שינה.
השעון נעצר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
במציאות אני
יותר גבוהה
מהסלוגנים שלי


צפיחית בדבש


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/7/01 10:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שום דבר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה