שוכב על גבי בביתי החדש
תוהה מדוע אני כה חלש

מעלי שומע צעדי מחולות,
רגליים רוקעות וצחוק ילדות.

אח, שוב מסיבה בקומה מעל,
ואני לא הוזמנתי, כמה חבל.

לפתע מעלי נהיה שקט,
וגבר אחד החל מפטפט.

כשסיים, דממה שררה דקות מספר,
ופתאום הבנתי מה האיש אמר,
זהו שמי ששוב ושוב בנאומו חזר,
גופי נתמלא רגש מוזר.

לפתע מן הגג זולגת טיפה,
לקחתי מן העשב עוד שאיפה.

בביתי החדש שוכב מהרהר,
מה הטעם בבכי למרר,
כי את העשב הרחתי מצדו האחר.

אז אנא מכם חסכו בדמעות,
אל תתאבלו, עשו חגיגות,
ביתי הוא גן עדן עלי אדמות,
מבוקר עד ערב חיי הוללות.

ושלא יעלה על דעתכם לחלוק על המציאות,
כל עוד איננו חיים בשכנות.

תחת רגליכם, מטר אחד לא יותר,
תרגישו חופשי את המת לבקר.