מתהלכת איתך פה
במה שיהיו זכרונות
מתוקים ניגרים
כמו האור הצהוב
מדבורים ורוח
של הירושלים הזאת
שלא תגמר לעולם.

ואנחנו מכניסים אותה
(וגם את כולם)
לכיס הקטן
שאנחנו שומרים
בו זמן
להיות סתם בני אדם.

הולכים מטפטפים
שובל של מילים
כדי שתהיה עוד עבודה
למכשפות במטאטאים

והנה ירושלים
מדגדגת אותנו
ברוחות הרפאים
הרחובות שלה
מתחלפים לנו
עם הורידים

היום נלך עד קצה העיר
איפה שהיא הופכת לאגדות או שטחים
שמה במדרגות של העולם
נשתטח על קברי המילים.


25.6.04 נחלאות