בסערת רגשות גועשת
עיניו בוכות, ידו נרגשת
להבת האש בבשרו חותכת
מה יבקש?
דמעות חמלה.
הבדידות מכל צד עוטפת
כעס שאגור בפנים
והוא רק רוצה מכאן ללכת
למקום מלא במלאכים.
הכאב נשפך החוצה,
טיפות טיפות של מכאובים
מבט נישא אל שמי החורף
והם זרועים בכוכבים.
סביבו הכל חשוך
שתיקה רועמת באוזניו
ורק רחש הדמעות
הזולגות מבין עיניו.
הוא רוצה מכאן ללכת,
לא נשאר לו שום דבר
הבדידות אותו עוטפת
והכל נגמר.
אם רק יכול היה
היו כל כך שונים אותם דברים
אך לגורל דרכים כאלה
וכך אכזריים הם החיים.
מבט אחרון,
ושוב דמעה
גופו שרוע על האדמה
וסיפורו תם
ולא נשלם
ולעולם לא יישלם. |
