אליס אדווה יאנג / ערימה |
נאספת אל חיקה
מחובקים
מלוטפים
בחמלה.
חלקי גוף
שבורים
מרוסקים
בתוך כפות ידיה
הקטנות
החלושות.
בתוך החושך
היא רואה
חתיכה קטנה
של אור.
בתוך רעש המכונות
האינסופי שבראשה
היא שומעת
ציוץ ציפור.
זעקת כאב
נושרת
אל גרונה.
ונותרת
עמומה.
מתוך התהום
היא מוצאת
תקווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|