לחיות ברוגע, בלי בלאגן
לחיות בשלום עם עצמי ועם העולם
זה דבר חדש ומוזר
אולי אהבתי את הדרמות,
כי עוד יש בי געגועים לחיים הקודמים, הסוערים.
אבל עכשיו, כששקטו מי נפשי
אני מרגישה שאני מפחדת להיות מאושרת
כי האושר הוא בטוח זמני
ויום אחד אני אפקח את עיניי
ותאיר עליי חשכה נוראה
ואכנס לי שוב לתוך דרמה כואבת גדולה.
ועד אז, אני אשב כאן בשקט, עם קצת חששות והמון חיוכים
ואלמד לי על העולם הזה, שמעבר לקשת,
שבו הנורמה היא להיות מאושרים.
נזכרתי לפתע, שחשוב לציין, שאת השיר הזה,אני סוף סוף כותבת
מתוך טריגר לא של עצב אלא של שמחה,
ושהסיבה העיקרית לכך, היא אתה... :-)

מוקדש לעודד, החיוך שלי:-)
22.6.04