לפעמים מרגישה כל כך לבד,


אפילו שיש מיליון אנשים מסביבי.


לפעמים מרגישה כול כך אבודה,


למרות שיש מיליון חצים מסביבי.


לפעמים מרגישה כול כך שבורה וסדוקה,


למרות שיש מיליון דרכים לתקן אותי.


לפעמים מרגישה כול כך לא עצמי,


כמו שרק אני יכולה להרגיש.


לפעמיים אני בוכה ומתעצבת,


וצריכה רק שאתה תאסוף את הדמעות.


לפעמים מרגישה כול כך מפוחדת,


שצריכה רק שאתה תחבק אותי ותחזיק קרוב.


לפעמים מרגישה שאני טובעת ושאין יותר אויר לנשימה,


ורק צריכה שאתה תזרוק לי גלגל הצלה.


לפעמים מרגישה שכל כך חשוך מסביבי ושאני שוקעת באפלה בלי סוף,


וצריכה רק שאתה תושיט יד ותוביל לאור.


לפעמים מרגישה שחלק ממני חסר,
ואתה משלים אותו.