הדר סער / את נוגעת |
את נחשפת... אך מכבה את האור
את נותנת חיבוק, נשיקה וליטוף
את מתרחקת... שנייה לפני הטירוף
את מביטה במבט שאומר את הכל
ומיד עוצמת עיניים... במבוכה כביכול
מושיטה את היד... ונוגעת בחום
מחייכת, מלטפת... נעלמת פתאום
כשעצוב לך את מיד נהיית שמחה
וכשטוב לך... את כמעט תמיד בוכה
לפעמים את לבד, כמו על גג העולם
ולרוב בודדה - זו רק את מול כולם
מנסה את לזעוק בקולך המתוק
אך איך תוכלי ולמדת רק לשתוק...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|