המבט מתקשח, האישון מצטמצם,
מעטפת הגנת הנושא נסגרת,
כחומר עתידני מכני, חסר טבעיות,
העולם ממול מתכסה בעטיפתו הקבילה
ואתם מתנפצים זה בזה,
בכוח, בכעס, בעוצמה,
תוך כדי שיכחת האנושיות,
הדי ההתנגשויות מעלים אוקטבות שליליות,
הנשלחות בשבילי מעברי החיים
של העולמות החוזים בכם,
כמו במעין זירה עתיקה,
בתוך קופסא קטנה ורועשת,
מטיחים בכוח אחד בשני, בשנאה כמעט,
האשמות שונות, נושאים שונים
חידלו!!!
הבנתכם שונה, סביבתכם אחרת,
הרי אין עולם דומה למשנהו,
רק צינורות של הבנה נמתחים ביניהם,
מחברים אותם לאהבה,
להסתכלות מתוך העולם המקביל,
ליכולת פירוק המעטפות המגינות, המרחיקות,
להתקרב, לאחד, להרגיש,
לאהוב...
שלום!!!
ד. בר |
